fbpx
בית » מגזין » העבודה מהבית בתקופת הקורונה מעמיקה את הפערים החברתיים

העבודה מהבית בתקופת הקורונה מעמיקה את הפערים החברתיים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
43% מכלל העובדים בישראל עובדים מהבית, ו-80% היו רוצים לעשות זאת גם בימי שגרה. אלא שהבשורה שהגיעה עם הריחוק החברתי דילגה על השכבות החלשות, בין היתר בשל נגישות מוגבלת לטכנולוגיה, אוריינות דיגיטלית נמוכה ותנאי מגורים לא מתאימים. כך עולה מסקר כלכלי מיוחד שערכו דפנה אבירם – ניצן וחלי (רחל) זקן עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה

שיעור העובדים מהבית בקרב כלל העובדים (שכירים ועצמאיים) עמד בחודש יולי על 43%, מרביתם עברו לעבוד מהבית על רקע משבר הקורונה ורק 9% עבדו מהבית / שילבו עבודה מהבית עוד לפני המשבר. שיעור העצמאים שעבדו מהבית היה גבוה (71%) יחסית לשכירים (38%).

שיעור העובדים מהבית בסקטור הציבורי נמוך יחסית (33%), לעומת העובדים מהבית בסקטור העסקי, ללא היי-טק (46%) ושיעורם גבוה במיוחד בענפי ההיי-טק (70%). לפי סקרי הלמ”ס בעת התפשטות נגיף הקורונה שיעורי העבודה מהבית נמוכים יותר משמעותית. הסיבה נעוצה בכך שבניגוד לסקרי הלמ”ס, בהם נשאלו המעסיקים כמה עובדים מהבית היום, במסגרת הסקר הנוכחי נשאלו העובדים אם עבדו מהבית בימים אלה. לכן, בסקר זה נכללת אוכלוסייה רחבה יותר של עובדים מהבית.

האוכלוסיות החלשות פחות נהנות מהאפשרות לעבוד מהבית: 30% מהעובדים ממשקי בית עם הכנסות נמוכות (עד 10,000 ₪) עובדים מהבית לעומת 48% ברמות ההכנסה גבוהות יותר.  בדומה, שיעור העובדים מהבית בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה (16%) קטן בהשוואה לשיעורם בקרב בעלי ההשכלה האקדמית והטכנולוגית (53%).

שיעור העובדים מהבית בקרב הערבים נמוך יחסית (30%) ליהודים (46%), זאת בשל השיעור הנמוך של הגברים הערבים שעבדו מהבית (18%), בעוד שיעור הנשים הערביות שעבדו מהבית היה דומה לנשים היהודיות (42%). הדבר מרמז על פוטנציאל לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה הטמון בפתיחת האופציה לעבוד מהבית גם בימי שיגרה.

שיעור העובדים מהבית גבוה במיוחד בגילאי 35-54 (53%), בקרב הורים לילדים (48%) ובקרב תושבי אזור תל אביב והמרכז (50%).

הסקר חושף כי תושבי הפריפריה נהנו פחות מהאופציה לעבוד מהבית: 38% עבדו מהבית בפריפריה בהגדרתה הרחבה (כלומר, באזורים שאינם ת”א והמרכז). ייתכן שפער זה קשור לכך ששיעור גבוה יותר מתושבי הפריפריה מועסקים במקצועות בהם האפשרות לעבוד מהבית מוגבלת.3 כך או כך, מדובר בממצא המחייב התייחסות ממוקדת בניסיון להבין את החסמים לעבודה מהבית בקרב תושבי הפריפריה.

מרבית המשיבים לסקר (74%) מאמינים שהאפשרות לעבוד מהבית תפתח במידה רבה עד רבה מאוד הזדמנויות תעסוקה לאוכלוסיות רחבות יותר (חד הוריות, פריפריה, אנשים עם מוגבלות, מבוגרים ועוד). שיעור בעלי ההכנסות הגבוהות שמאמינים בכך גבוה (84%) יחסית לבעלי ההכנסות הנמוכות (67%).

למעלה ממחצית מהעובדים בבית (52%)  הצליחו לבצע את עבודתם מהבית במידה די רבה עד רבה מאוד של יעילות בהשוואה ליעילותם במקום העבודה. שיעור עובדי הסקטור העסקי  שדיווחו שביצעו את עבודתם ביעילות רבה גבוה (57%) בהשוואה לסקטור הציבורי (45%).

שיעור גבוה יחסית בקרב המבוגרים מעל גיל 35 מצליחים לבצע את עבודתם מהבית ביעילות רבה עד רבה מאוד גבוה בהשוואה לצעירים (גילאי 18-34) – 55% לעומת 45%, בהתאמה.

כצפוי, יעילות העבודה מהבית נפגעת כאשר הילדים בבית: 44% מההורים שילדיהם לא היו במסגרות חינוכיות בעקבות הקורונה ציינו שנוכחות הילדים בבית פגעה מאוד ביעילות עבודתם.

רוב העובדים מהבית (74% מהם) נתקלו בקשיים לעבוד מהבית. הקשיים השכיחים ביותר שדווחו היו העדר ריהוט או ציוד משרדי (כיסא משרדי/ שולחן/ תאורה ראויה/מדפסת), העדר קשר אישי פיסי (פנים אל פנים) והעדר פינת עבודה/חדר שקט לעבוד ממנו. שיעור הנתקלים בקשיים לעבוד מהבית היה גבוה עוד יותר (80%) בקרב אלו שעברו לעבוד מהבית רק לאחרונה, בעקבות המשבר.

שיעור המדווחים על קשיים לעבוד מהבית גבוה יותר בקרב בעלי הכנסות נמוכות (עד 10,000 ₪) (84%). בעלי הכנסות נמוכות התקשו לעבוד מהבית בעיקר בשל העדר ציוד או ריהוט משרדי ופינת עבודה שקטה (38%). לעומתם, בעלי הכנסות גבוהות התקשו בעיקר בשל העדר קשר אישי פיסי (36%).

תושבי הפריפריה דיווחו בשכיחות הגבוהה ביותר על הקושי לעבוד מהבית בשל העדר פינת עבודה שקטה (37%) ואילו תושבי תל אביב והמרכז הקשיים דיווחו בשכיחות גבוהה ביותר על הקושי בהעדר קשר אישי פיסי והעדר ציוד וריהוט משרדי (37%).

מרבית המשיבים לסקר (80% מהם) מעוניינים לעבוד מהבית גם בימי שגרה, כאשר ההעדפה הינה לעבוד כיומיים וחצי בממוצע בשבוע (ליתר דיוק – 2.4 ימים). כמחצית (49%) מהשכירים שהיו מעוניינים לעבוד מהבית בימי שיגרה לפחות פעם בשבוע מוכנים לוותר על חלק מהשכר או על החזר הוצאות נסיעה חניה ואש”ל. שיעור המוכנים לוויתורים היה גבוה יחסית בקרב הצעירים (18-24), הערבים ובעלי הכנסות נמוכות. 

נראה שהעבודה מהבית סייעה לשיפור שביעות הרצון מהאיזון בין עבודה לחיים אישיים: 71% הביעו שביעות רצון מהאיזון בסקר הנוכחי (יולי 2020), לעומת 59% בשנת 2016 (לפי הסקר החברתי של הלמ”ס).

דפנה אבירם – ניצן, חלי (רחל) זקן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ללסקר המלא לחצו כאן

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..