fbpx
בית » מגזין » רק ב-2050 תדעו למה כשל משבר הקורונה

רק ב-2050 תדעו למה כשל משבר הקורונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
אין אבסורד גדול מכך שהממשלה הנוכחית החליטה לגנוז את הפרוטוקולים שלה מתקופת הקורונה ל-30 השנים הבאות. בעת כל כך חריגה וכשאין שום שיקול ביטחוני רלוונטי על הפרק, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו ואת רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה

רבים בציבור מודאגים. סקרים שונים, גם של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מראים שרמת החרדה הכלכלית והבריאותית של הציבור עלתה בחודשים האחרונים, וזה כמובן צפוי. אנשים דואגים לפרנסתם ופרנסת בני משפחתם. אחרים דואגים למצבם הבריאותי וחוששים מהידבקות שגם אם לא תשפיע עליהם, עלולה לסכן את היקרים להם. אבל לצד הדאגה הנובעת מהמשבר הבריאותי, מדינת ישראל חווה משבר אמון חריף, אולי העמוק בתולדותיה, בין האזרחים ורשויות השלטון.

מדד הדמוקרטיה, שיפורסם בעוד שבועות ספורים, מעיד על צניחה ברמות האמון ברשויות השלטון השונות, ללא יוצא מן הכלל. האזרחים כבר לא בטוחים שטובתם היא השיקול המרכזי העומד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות.

צילום: הדס פארוש, פלאש 90

לא ניתן היה לצפות את הופעת הנגיף. אבל אופן הטיפול בו רצוף בכשלים. כעת מסתבר שלפחות חלק מן האמת אודות ההתהוות של הכשלים הללו תיוותר גנוזה למשך שלושה עשורים במרתפי גנזך המדינה.

שקיפות היא תנאי ראשון ליצירת אמון בין האזרחים והשלטון. ההגבלות שהוטלו עלינו כל כך חריפות, שכדי שנקבל אותן עלינו בהבנה ונציית להן, הממשלה היא זו שהייתה אמורה לרצות לפרסם כמה שיותר את השיקולים שעמדו בבסיס קבלות ההחלטות, את הנתונים שנחשפו בפניה ואת הנחות היסוד שהניחה כשבחרה בחלופות המחמירות בדמות סגר ראשון ולאחר מכן סגר שני. הגברת השקיפות בנושא מסוג זה היא אינטרס מובהק של הממשלה. מעבר לכך, מדובר גם בחובה בסיסית שלה. חוב שהיא חייבת לבעלי המספרות, לעובדים המובטלים בבתי הקפה ובמכוני היופי. ליזמיות וליזמים שרואים את חלום חייהם מתנפץ.

חבל שהממשלה נוקטת במהלך הפוך מהמתבקש. היא דורשת לגנוז את הפרוטוקולים של דיוני מליאת הממשלה בתקופת הקורונה ולהחביא אותם מעיני הציבור לשלושים השנים הבאות. אין אבסורד גדול מכך. אינני מחסידי השקיפות האוטומטית של כל פריט מידע בכל מחיר ובכל זמן. ישנו תמיד השיקול הביטחוני ובנוסף ישנו ערך בדיונים שבהם יודעים המשתתפים שיעבור זמן עד פרסום דבריהם. הם משוחררים מלחץ דעת הקהל ומבעלי האינטרס ויכולים לנהל דיון מעמיק וענייני. אבל בעת כל כך חריגה, כשעל הפרק חירותנו האישית, הכלכלה שלנו ואורחות חיינו, וכשאין שום שיקול בטחוני רלוונטי על הפרק – במצב כזה, אסור להסתיר את מערך השיקולים, את החלופות שעמדו בפני מקבלי ההחלטות וגם את רמת ועומק הדיונים שמתקיימים בחודשים אלה.

כנראה שלממשלה ישנו נימוק משכנע, גם אם אינו ענייני, להסתיר את הפרוטוקולים. ניהול המשבר הנוכחי מתאפיין בכניעה ללחצים פוליטיים ומגזריים. קבוצות לחץ מגיעות אל מקבלי ההחלטות ומובילות למצב שנכנסים לישיבות הקבינט עם החלטה אחת, ויוצאים עם אחרת, הפוכה בתכלית מבלי שהשינוי בהחלטה מגובה בהנמקה עניינית או בעבודת מטה. הנתונים הנזרקים באוויר סותרים אלה את אלה. חצי מיליון מובטלים? מיליון מובטלים? האם ישנה הסכמה על מקור הפער בנתונים? מדוע החליטו לפתוח חנויות ספרים אך סגרו חנויות צעצועים? למה אפשר להתקהל עד 20 איש בשטח פתוח, אבל מתווה הלימודים שהוצע כולל רק 15 תלמידים במפגש? מדוע הוקצו 700 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות? ומה עושים עם המלחמות הבין-משרדיות שבינתיים בולמות את מיצוי התקציב הזה? גם השאלות הגדולות לא נדונות בהליך סדור: לא התקיים תהליך הפקת לקחים בזמן אמת בין הסגר הראשון לשני, ולא ברור שמתקיים כזה עכשיו – אחרי הסגר השני.

צילום: נתי שוחט, פלאש 90

משבר הקורונה רחוק מסיומו. כהנחת עבודה, סביר להיערך לעוד שנה ארוכה של שגרת קורונה. במצב כזה, חייבים לחשוף את הפרוטוקולים של הממשלה, כמו גם את הנתונים המלאים הידועים לרשויות, כדי לאפשר קיומו של הליך הפקת לקחים דינמי, יעיל ומתמשך. זה לגיטימי לקבל החלטות שגויות במשבר מסוג זה שמתאפיין בניהול בתנאים של חוסר ודאות. זה בלתי לגיטימי לטרפד תהליכים דינמיים של תיקון והפקת לקחים בזמן אמת. רק כך נוכל למתן את מפלס החרדה ולשקם את רמות האמון הנחוצות כל כך.

הכותב הינו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, המאמר פורסם לראשונה ב-ynet

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..