fbpx
בית » על סדר היום » חצי שנה להקמת הממשלה: כחול לבן הפרה את מרבית הבטחותיה לבוחרים

חצי שנה להקמת הממשלה: כחול לבן הפרה את מרבית הבטחותיה לבוחרים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
כמעט חצי שנה עברה מאז פירוק רשימת כחול לבן והקמת ממשלת נתניהו – גנץ – חרדים. בחוסן לישראל הסבירו כי משבר הקורונה והצורך באחדות הם שהביאו אותם “להיכנס מתחת לאלונקה” ולהקים את “קבינט הפיוס”. כיום, חצי שנה אחרי, זמן טוב לעצור לרגע ולבדוק – האם החלטת “כחול לבן” להיכנס לממשלה הייתה נכונה? להיזכר בהבטחות הגדולות של בני גנץ, “ראש הממשלה החליפי” וחבריו לסיעה לפני הבחירות, ולסכם תקופה: מה נעשה ובעיקר – מה לא. כמה מתוך ההבטחות נשארו על הנייר, ובאיזה מקרים הצביעה המפלגה הפוך ממה שהתחייבה – בכלכלה, בבריאות, במלחמה בשחיתות ובשמירה על הדמוקרטיה
מתוך אולפן שישי, חדשות 12

"כחול לבן או ארדואן" - הבטחת הבחירות שהופרה

כחול – לבן הפרה כבר בתחילת הדרך את הבטחת הבחירות המרכזית שלה – לא לשבת עם נתניהו והצטרפה לממשלתו. רוב מוחלט בקרב מצביעי כחול לבן ראו בצעד זה מעילה באמון ומצביעים מאז, בכל הסקרים ובאופן עקבי, על חוסר שביעות רצונם מהמהלך. כחול לבן מדשדשת כבר תקופה ארוכה באזורים החד ספרתיים, יש עתיד – תל”ם, לעומתה, ממשיכה להתחזק תוך המשך ההתחייבות לא לשבת עם נתניהו.

מו"מ קואליציוני והקמת ממשלה חסרת תקדים בגודלה

כבר במו”מ הקואליציוני הפכה כחול לבן לשותפה פעילה בחקיקה המפוררת ומרסקת את הדמוקרטיה הישראלית. הצעדים נועדו לסלול את דרכה לממשלה מחד, אבל לא פחות מזה נועדו לטובתו האישית ולהגנתו של ראש הממשלה נתניהו החשוד בפלילים. חקיקת הבזק של המושג המעוות “ראש ממשלה חליפי”, שכל מטרתו שאם ראשות הממשלה תעבור לגנץ, נתניהו לא יחזור להיות שר ויאלץ להתפטר בשל כתבי האישום היא דוגמה לכך. כדי להתאים את החוק להסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ, בוצעו “התאמות” הכוללות בין היתר את קיצור ימיה של הכנסת לשלוש שנים ושינוי כללי הצבעת האי אמון בממשלה – כך שאם יפילו ממשלה בראשות אחד מהם, השני לא יוכל לעמוד בראשות אותה ממשלה. 

 

גם הגדלת מספר השרים בממשלה ל-36 ו”אתרוג” הפילוג של האוזר והנדל – סידור רטרואקטיבי שמותיר בצד את הסנקציות שמטיל החוק על ח”כים שהתפצלו ממפלגתם, הולכים באותו קו, וזה עוד לפני שדיברנו על העלות האדירה למשלם המיסים בעצם קיומה של ממשלה גדולה כל כך, המוערכת בכ-900 מיליון ש”ח לקדנציה. יו”ר האופוזיציה, ח”כ יאיר לפיד, ממשיך בעקביות לתקוף ולהנכיח את נושא גודלה חסר הפרופורציות של הממשלה. אין ספק שלנוכח המשבר הכלכלי החמור בו נמצאת המדינה, הוצאה זו היא, לכל הפחות, תקיעת אצבע בעין לציבור.

מפלגת כחול לבן הצהירה על כוונתה לעצור את המנהג המגונה של העברת כספים קואליציוניים וגנץ אף התחייב לכך. אך עם החבירה לחרדים, גילו בכחול לבן שתקצוב מוסדות הלימוד החרדיים והבנייה בהתנחלויות הם תנאי יסוד להמשך השותפות. באוגוסט השנה, הגיש יו”ר האופוזיציה ח”כ יאיר לפיד, את הצעת החוק של יש עתיד – תל”ם לאסור תשלום כספים קואליציוניים, אך הקואליציה, בה חברה גם כחול לבן, דחתה את ההצעה. חודש לאחר מכן, בספטמבר למרות היעדר תקציב ובעת שעשרות אלפי עסקים קורסים, הוחלט על חלוקה של כמעט מיליארד ש”ח (941.7 מיליון ש”ח ליתר דיוק) ככספים קואליציוניים. שני המגזרים שהתבלטו בקבלת השלל היו: החרדים והציבור הדתי לאומי. כחול לבן לא רק שלא עצרה את שוד כספי הציבור, היא הגדילה לעשות ודרשה לקבל חלק מהשלל בשם, תאמינו או לא, “עיקרון השוויון”. 

צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הדמוקרטיה בסכנה ו"כחול לבן" שותפה לחורבן

בחודש אפריל נאם ח”כ בני גנץ בכנסת ואמר: “לקחתי על עצמי את המשימה לשמור על הדמוקרטיה”. אך מאז הוקמה הממשלה כמעט כל שומרי הסף במדינת ישראל, בהם מערכת המשפט והפרקליטות, המשטרה, התקשורת והיועץ המשפטי – נמצאים תחת מתקפה. התחייבותו של גנץ במצע כחול לבן לשמור על שומרי הסף, נראית חסרת משמעות לחלוטין כאשר שותפיו לממשלה אינם רואים איתו עין בעין, וגם זה בלשון המעטה. כמה דוגמאות לשיאים השליליים בהקשר זה: ההצעה להקמת “ועדת חקירה לשופטים”, שנפלה בסופו של דבר, והתיקון ל”חוק הקורונה הגדול”, שאישר הגבלות על קיומן של הפגנות במרחב הציבורי בזמן הסגר. סעיף חמור נוסף בחוק זה, מאפשר לממשלה להתקין תקנות, ללא אישור מוקדם של הכנסת וליתר את פעולתו של בית המחוקקים. התיקונים עברו ברוב של 46 תומכים מול 38 מתנגדים. מרבית חברי הכנסת של כחול – לבן תמכו בהצעת החוק המסוכנת וחסרת התקדים. 

לפני כמה חודשים, ביולי 2020, בחרה הממשלה בנציגיה לועדה לבחירת שופטים. מבין האופציות שעמדו לפניה, בחרה הממשלה בח”כ צבי האוזר ובח”כ אסנת מארק. שניהם חברי קואליציה, בניגוד לנוהג לשלב נציג מן האופוזיציה. יו”ר יש עתיד, יאיר לפיד התייחס לבחירה בח”כ מארק המקורבת לנתניהו ותקף את כחול לבן שבחרה בה לוועדה לבחירת שופטים וכינה אותה שליחה של ראש ממשלה עם 3 כתבי אישום: “בזאת הסתיימה השטות שהם ‘שם כדי להגן על שלטון החוק’, הם שם כדי להגן על הכסא שלהם. גנץ אשכנזי וניסנקורן הפכו למשתפי פעולה של נתניהו בהרס שלטון החוק בישראל”.

ההתקפות על רשויות האכיפה נמשכות גם היום, וביתר שאת, וכחול לבן ממשיכה להיות השכפ”ץ של נתניהו. 

כלכלה בהתרסקות

הנתונים הכלכליים לא מותירים מקום לספק: הממשלה, בה שותפה כחול לבן, נכשלה. נתוני האבטלה זינקו, עשרות אלפי עסקים ייסגרו עד סוף השנה והגירעון בשיא של כל הזמנים – למעלה מ-110 מיליארד ש”ח. 

 

אחד ההיבטים הכלכליים החמורים ביותר שהזניחה הממשלה הוא העובדה ששנת 2020 כמעט מסתיימת והמדינה ממשיכה להתנהל ללא תקציב. הליכוד וכחול לבן חיבלו מסיבות פוליטיות בחוק יסוד משק המדינה שקובע לוח זמנים ברור להגשת תקציב מדינה, בתוך מאה ימים מהקמת ממשלה, הקובע שאם הממשלה לא מצליחה להעביר את התקציב, הכנסת תתפזר. הפתרון היה לדחות את מועד הגשת התקציב ב-120 יום, ולאשר תוספת של 11 מיליארד ש”ח בהתאם לצרכי המפלגות, בניגוד למדיניות של ריסון תקציבי בתקופה הקשה שבה נמצא המשק. 

 

ההפקרות הכלכלית באה לידי ביטוי בהתפטרות כמעט קולקטיבית של בכירי משרד האוצר בהם קרן טרנר מנכ”לית המשרד ושאול מרידור ראש אגף התקציבים. מרידור כתב במכתב התפטרותו דברים קשים על ההתנהלות הכלכלית של הממשלה, לה שותפה גם כחול לבן: “תהליכי קבלת ההחלטות מושפעת מאינטרסים צרכים, לא ענייניים, קצרי טווח, לצד השתקת הדרג המקצועי, זלזול בוטה בעבודת מטה מקצועית, שליפות מהמותן ורמיסת הכללים התקציביים. המסר שעולה הוא של פריצת כל העקרונות, רמיסת ערכים, כללים ונורמות של שירות ציבורי הפועל למען כלל הציבור”.

משבר הקורונה - ניהול פוליטי כושל, במקום להבריא את ישראל

את עיקר האחריות לניהול המשבר אי אפשר שלא להטיל על נתניהו. האיש שייבש את מערכת הבריאות במשך שנים ובסופו של דבר מוביל את הממשלה. עם זאת, כחול לבן היא שותפה בכירה בממשלתו שביכולתה לבלום, לאזן, לסרב לקבל החלטות בריאותיות שגויות וחסרות אחריות מסיבות פוליטיות. 


מאז החלה המגיפה מובילה הממשלה שלל החלטות שנויות במחלוקת שהובילו את ישראל לסגר השני המלא הראשון בעולם – שאינו הכרחי אפידמיולוגית והורס את הכלכלה. חוסר הגיבוי לפרויקטור, הכישלון ביישום תכנית הרמזור, סגירת כל בתי הספר והיעדר אופק לחזרתם, וסעיף אחרון, אך מרכזי לא פחות – חוסר משילות פושע בכל הנוגע להפרות הבוטות וחסרות התקדים של הוראות משרד הבריאות במגזר החרדי. סימנים ראשונים לחוסר תום הלב של כחול לבן בעניין תחום הבריאות, נראו בתחילת הדרך, כאשר עוד במו”מ הקואליציוני, לא דרשו במפלגה לקבל אליהם את תיק הבריאות. זה כלל לא עניין אותם.

כחול - לבן מודרת ממעורבות כלשהי בהסכמי השלום

דווקא באירועים בהם הייתה יכולה כחול לבן, לכאורה, לתרום באופן חיובי, כמו קידום חתימתם של הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב – המפלגה ממודרת מהנושא לחלוטין. שר החוץ אשכנזי אף לא זומן להשתתף בטכס החתימה על ההסכם בוושינגטון. מה שבטוח – אחדות ושותפות אמיתית אין כאן, רק ניצול ציני והדדי לצרכי הישרדות פוליטיים. 

במצע כחול לבן התחייבה המפלגה לקדם תוכנית מלחמה בשחיתות הכוללת הגבלת כהונת רה”מ לשמונה שנים, ביטול חוק ההמלצות שמונע מהמשטרה לפרסם עילת סגירת חקיקה פלילית, הגדרת עבירה של הפרת אמונים בחקיקה ועוד. את כל ההצעות הללו אפסנה כחול לבן במגירה.  

 

באוגוסט 2020 הגישה יש עתיד את הצעת החוק לפיה נשיא המדינה לא יטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על ח”כ שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה שיש עמה קלון. ח”כ לפיד שהציג את ההצעה אמר: “הצעת חוק זו נכתבה במקור יחד עם בני גנץ וגבי אשכנזי. היא נועדה לוודא שראש ממשלת ישראל עוסק בניהולה של מדינת ישראל. אנחנו בעיצומו של המשבר הבריאותי והכלכלי הגדול בתולדות המדינה והראש של ראש הממשלה במקום אחר. הוא לא איתנו. נתניהו צריך ללכת הביתה כי בניגוד למה שנדמה לו, אזרחי ישראל לא עובדים אצלו, הוא עובד אצלם. הם הבוסים שלנו. והבוסים שלנו לא מרוצים”. ההצעה נדחתה. גם כאשר הוגשו הצעות חוק דומות, כמו זו של ח”כ יואב סגלוביץ’, אף הוא מ”יש עתיד – תל”ם”, שנועדה למנוע מצב שנשיא מדינה יהיה אדם שיש נגדו כתבי אישום פליליים, כחול לבן, שוב, לא היתה שם. 

 

הדוגמה האחרונה, אולי החריפה מכולם, היא בהצעת החוק של יו”ר תל”ם, ח”כ משה (בוגי) יעלון להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, הנחשבת בעיני רבים לאחת מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות המדינה (הצעה שאושרה במליאה ובוטלה באופן בוטה ושנוי במחלוקת ע”י יו”ר הכנסת יריב לוין מהליכוד) אנשי כחול לבן, בהם יו”ר המפלגה בני גנץ, נעדרו. זהו אותו גנץ שאמר רק במרץ 2019: “נתניהו אישר מכירת צוללות למצרים מאחורי גבה של מערכת הביטחון”, וכדי להפעיל לחץ על נתניהו אמר כי הוא “בוחן” הקמת ועדת חקירה כזו. בוחן? יש עתיד – תל”ם הרי הגישה לו את הצעת החוק על מגש של כסף, אבל הוא וחבריו פשוט לא היו שם.

דת ומדינה - לא תהיה שום התקדמות כשמעניקים מראש וטו לליכוד

בהסכם הקואליציוני שחתמה חוסן לישראל עם הליכוד, נכלל סעיף המעניק לכל אחת מהמפלגות וטו על הצעות חוק שיוגשו על ידי האחרת. המצב הזה מונע מראש יישום של שורה של הבטחות בקמפיין הבחירות של כחול לבן, בוודאי בכל הקשור לדת ומדינה. כחול לבן הבטיחה להסדיר את התפילות בכותל, לחוקק את חוק ברית הזוגיות למיסוד זוגיות שלא באמצעות הרבנות הראשית, לתת אישור לרשויות מקומיות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת ולבטל את חוק המרכולים שהגביל את פתיחת בתי העסק בשבת. אף אחת מההבטחות הללו לא יושמה. ביוני 2020 העלה ח”כ עידן רול (יש עתיד – תל”ם) את הצעת החוק שלו לקידום תחבורה ציבורית מוגבלת בימי שבת, כחול לבן, כרגיל, התנגדה. גם ההבטחה לקדם את חוק הפונדקאות לקהילה הגאה, נותרה על הנייר. בחודש יולי הגיש ח”כ רול את הצעת החוק שלו לתיקון החוק, כחול לבן התנגדה. דקות לפני הצבעה צייץ שר המשפטים ח”כ ניסנקורן מכחול לבן כי “בכוונתו לקדם בחצי שנה הקרובה את חוק הפונדקאות”. אשרי המאמין.

חוק הלאום - מ"ברית חיים" לפני הבחירות, ל"בהזדמנות אחרת"

בינואר 2019, פחות משלושה חודשים לפני הבחירות התחייב יו”ר כחול לבן בני גנץ לפעילים מהעדה הדרוזית: “אעשה כל שביכולתי לתקן את חוק הלאום. יש לנו ברית דמים וגם ברית חיים”. עם זאת, ביולי 2020 כאשר הגישה חברת הכנסת ע’דיר כמאל מריח (יש עתיד – תל”ם) את הצעת החוק שלה לתיקון החוק כך שיכלול גם את רכיב הזכות לשוויון, ההצעה נפלה ברוב של 53 מול 21. שבעה חברי כנסת מכחול לבן הצביעו נגד ויו”ר כחול לבן בני גנץ – נעדר. לאחר נפילת הצעת החוק, הגיב יו”ר יש עתיד, חבר הכנסת יאיר לפיד: “הבריחה של גנץ ואשכנזי מהכנסת כדי לא להצביע על חוק הלאום היא כבר לא מרגיזה – היא עצובה”.

"כחול לבן" כבר לא תחלים מהקדנציה הזו

בתואר “הביטוי המנותק של השנה”, והאמינו לי התחרות קשה, זכה הלחם המילים: “קבינט הפיוס”. שם מכובס לחתונה כמעט כפויה על שני צדדים שלא יכלו לזכות בשלטון אחד בלי השני, ולא יכולים לנהל את השלטון אחד עם השני. הריבים, העקיצות, תחושת הסלידה והתיעוב ההדדיים מחלחלת אל הציבור. האיום התמידי בהליכה לבחירות מותירים מיליוני אנשים בחוסר וודאות. בעלי עסקים, עולם התרבות והאירועים, הורים לילדים בגילאי בית ספר, מדינה שלמה תקועה, בגלל ששני המנהלים שלה פשוט עסוקים בלריב במקום לחלץ אותם מהמשבר. השבוע ניסו בכחול לבן לתת אליבי לחוסר המעש באמצעות קמפיין דיגיטלי תחת הכותרת “הליכוד תוקע גם את הרפורמה הזו”. נתניהו תוקע את הרפורמות שלכם? קחו אחריות, אתם חברים בממשלה, זו הבחירה שלכם לשבת איתו. הציבור לא ישכח ולא יסלח – קודם כל להפרת ההבטחה לא לשבת עם נתניהו ולא פחות מזה – את הפער הבלתי נתפס בין ההבטחות הגדולות לחוסר היישום שלהם. 

 

לאורך הדרך ממשיכים בכירי כחול לבן לתרץ את ישיבתם בממשלה ב’שינוי מבפנים’, בטענה שבעצם השותפות, הם מונעים את הרס המדינה. אך את הממשלה הזו אי אפשר לשנות מבפנים. את המדינה ניתן יהיה להציל רק עם ממשלה אחרת שבאה לעבוד למען האזרחים, המובלת על ידי אנשים נקיי כפיים. אם כחול לבן הייתה רוצה לשנות, הייתה מצביעה בעד הצעת החוק אי האמון הקונסטרוקטיבי שהגישה ממש לאחרונה יש עתיד – תל”ם. ביום אחד, הייתה יכולה ליפול ממשלת נתניהו, ולקום במקומה ממשלה אחרת. אפילו לא היה צורך ללכת לבחירות. כחול לבן בחרה להמשיך באותו קו ולהגן על נתניהו, והציבור, המאותת בעקביות על חוסר שביעות רצונו מכך יעשה את הבחירה שלו בבחירות הבאות. לפי כל הסימנים זה יקרה בקרוב, קרוב מאוד.

מתוך אולפן שישי, חדשות 12
כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..