fbpx
בית » על סדר היום » נתוני שכר עובדי ההוראה נחשפו במסגרת יום ההצדעה שנערך עבורם בכנסת

נתוני שכר עובדי ההוראה נחשפו במסגרת יום ההצדעה שנערך עבורם בכנסת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
מורה בישראל העובד במשרה מלאה מרוויח כמחצית ממורה במשרה מלאה בגרמניה, ונדרשות לו 36 שנות עבודה רק כדי להגיע לוותק מלא. שכרם של עובדי ההוראה נמצא במגמת שיפור, אך הפערים מול עמיתיהם במדינות ה-OECD נותרו גדולים. נתונים אלו ואחרים פורסמו השבוע במסגרת יום ההצדעה לעובדי ההוראה שנערך בכנסת ביוזמת ח”כ מאיר כהן ואורלי פרומן (יש עתיד – תל”ם)

לבקשת חברי הכנסת כהן ופרומן, ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר השוואתי, בנוגע לגובה שכרם של עובדי ההוראה בישראל לעומת זה הנהוג במדינות ה-OECD. על פי הנתונים השכר בפועל של עובדי ההוראה ב-2019 היה אמנם קרוב לרמת השכר הממוצע במדינות ה-OECD, אך יש פער גדול בין השכר בפועל (הכולל את כל רכיבי השכר) לבין השכר הסטטוטורי – המחויב על פי הסכמי עבודה ללא תוספות אישיות (דוגמת תוספת מחנך ותוספת ריכוז מקצוע). בישראל תוספות התפקיד מגדילות את השכר בפועל בכ-30 אחוז, וזאת בשונה ממדינות המפותחות. נקודה מעניינת נוספת להשוואה היא פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים. בשנת 2019, השכר הסטטוטורי של מורה מתחיל בישראל בשלבי החינוך השונים היה 74%-62% מהשכר הממוצע של מקביליו ב-OECD. ישראל ממוקמת בשליש התחתון של המדינות שנסקרו בהתייחס לשכרם של מורים מתחילים בכל שלבי החינוך.

ח״כ מאיר כהן. צילום: הדס פארוש, פלאש 90

בהשוואה לגרמניה, המדינה בה השכר בפועל הוא הגבוה ביותר למשרה מלאה, מלמדת כי השכר הממוצע לעובד הוראה בישראל נמוך בכ-45% מהשכר הממוצע הנהוג בגרמניה. כלומר, מורה בישראל במשרה מלאה מרוויח בפועל כמחצית ממורה במשרה מלאה בגרמניה. 

שכר המורים בישראל מושפע מרכיבים שונים – בהם ותק, השכלה אקדמית, ביצוע תפקידים נוספים בבית הספר, דרגה, הכשרה פדגוגית וגמולי השתלמות. על פי דו”ח הממונה על השכר לשנת 2018, רכיב הוותק הוא הרכיב הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל, והוא משפיע “באופן קיצוני” על פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים.

על פי נתוני הלמ”ס בשנה”ל תש”ף היו בישראל כ-19 אלף גננות, 86 אלף עובדי הוראה בחינוך היסודי, כ-39 אלף מורים בחטיבות הביניים וכ-54 אלף מורים בחטיבות העליונות. כ-80% מעובדי ההוראה בכל מערכת החינוך הן נשים, וכ-40% בעלי ותק של לפחות עשר שנים. בעוד שבשנת תש”ע כ-18.4% מהמורים היו נטולי השכלה אקדמית, בשנת תש”ף, שיעורם עומד על 5.9% בלבד. 

ח”כ כהן, יו”ר סיעת יש עתיד-תל”ם ובעברו מנהל בית ספר ומורה, התייחס לשכרם של עובדי ההוראה: “השכר הבסיסי של אנשי ההוראה בישראל נמוך משמעותית מזה של עמיתיהם במדינות המפותחות. השכר ההתחלתי של אנשי ההוראה בישראל, נמוך במיוחד מהשכר ההתחלתי של מורים במדינות ה-OECD. מדינת ישראל צריכה מערכת חינוך חזקה הרבה יותר, היא צריכה שינוי ומוטב אם נתחיל בהפיכת מקצוע ההוראה למקצוע מוביל במשק. ההייטק האמיתי נמצא בכיתות בישראל והילדים שלנו נמצאים לעתים יותר שעות עם המורים מאשר עם ההורים. יש מדינות שמבינות את זה ומתייחסות לחינוך כמו אל רפואה, זה המודל אליו אנחנו צריכים לשאוף”

ח״כ אורלי פרומן. צילום: הדס פארוש, פלאש 90

ח”כ אורלי פרומן (יש עתיד-תל”ם) הוסיפה: “מעמדם ואיכותם של אנשי החינוך הם הבסיס לקידומה של מערכת החינוך ושל החברה הישראלית כולה. נתוני המחקר מציגים כי שכרם של אנשי החינוך, נמצא, אמנם, בשנים האחרונות במגמת שיפור קל, אך עדיין נמוך מהשכר הממוצע של עמיתיהם במדינות ה-OECD”. לדברי פרומן, “דרוש שינוי סדר עדיפויות לאומי בכדי לקדם את מערכת החינוך בישראל. המפתח להצלחתה של מערכת החינוך הוא מעמד חברתי הולם לאנשי החינוך, שכר ראוי ותנאי עבודה טובים ומיטיבים. בכוונתי להמשיך ולהוביל לשינוי תפישה בקרב ההנהגה הלאומית ומקבלי ההחלטות, ולקידום מעמדם של אנשי החינוך עד למיצובם הראוי, הנכון והמכבד בין מקבלי השכר במשק הישראלי”.

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..