fbpx
בית » מגזין » פחות נשים מתות מהקורונה אבל יותר נשים נפגעות מהמחלה, תנחשו למה…

פחות נשים מתות מהקורונה אבל יותר נשים נפגעות מהמחלה, תנחשו למה…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
לאחרונה פרסם הוול סטריט ז’ורנל נתון מעניין לגבי אחוז התמותה מקורונה בחלוקה מגדרית והתוצאות מובהקות ואולי גם קצת מפתיעות: נשים מתות מהנגיף פחות מאשר גברים, ובאופן משמעותי. בצרפת למשל מדובר על 42% נשים לעומת 58% גברים, בדנמרק הפער אף גדול יותר – 29% הן נשים לעומת 71% גברים. למעט נתון זה המתייחס ספציפית לנתוני תמותה, כאשר מסתכלים על כלל ההיבטים עליהם משפיעה המגיפה – ובעיקר חברתית וכלכלית, נשים נפגעות הרבה יותר

לאחרונה פרסם הוול סטריט ז’ורנל נתון מעניין לגבי אחוז התמותה מקורונה בחלוקה מגדרית והתוצאות מובהקות ואולי גם קצת מפתיעות: נשים מתות מהנגיף פחות מאשר גברים, ובאופן משמעותי. בצרפת למשל מדובר על 42% נשים לעומת 58% גברים, בדנמרק הפער אף גדול יותר – 29% הן נשים לעומת 71% גברים. למעט נתון זה המתייחס ספציפית לנתוני תמותה, כאשר מסתכלים על כלל ההיבטים עליהם משפיעה המגיפה – ובעיקר חברתית וכלכלית, נשים נפגעות הרבה יותר.

נתוני ה"וול סטריט ז'ורנל", מתוך "גלובס"

פערי השכר בין נשים וגברים בישראל היו מהגבוהים ב-OECD עוד לפני הכאוס הכלכלי שהקורונה הביאה איתה. לפי נתוני שדולת הנשים השכר החודשי הממוצע של אישה בישראל עומד על 68% משכרו הממוצע של גבר,  31% מהנשים עובדות במשרות חלקיות לעומת 13% בלבד מהגברים. כמו בכל תחום, הבעיה הופכת חמורה יותר כשמשבר פוגש משבר. משבר הקורונה פגש משבר של אי שוויון מגדרי, אמ:לק, טוב לא יצא מזה.

מגפת הקורונה העמיקה את אי השוויון המגדרי בשלושה פרמטרים עיקריים. סדר החשיבות שלהם הוא בעיני המתבוננת, בעיני שלושתם חשובים:

תעסוקה

63% מדורשות העבודה היום בשירות התעסוקה הן נשים (57% בסגר הראשון).  בנוסף, מסתמנת בעיה חמורה וקשה של מאות בקשות לפיטורי נשים בתקופות מוגנות (טיפולי פוריות, הריון, לידה, תקופת לידה והורות וחזרה לעבודה לאחר תקופת לידה והורות), שמשמעה כי נשים יוותרו מחוץ לשוק העבודה במשך חודשים ארוכים ללא הכנסה: כך למשל לפי נתוני שדולת הנשים הוגשו 370 בקשות לפיטורי נשים בתקופת מוגנות במאי 2020 לעומת 110 אשתקד. 

הדרה ממוקדי קבלת החלטות

נשים סובלות מתת ייצוג כמעט בכל פורום שבו מתקבלות החלטות במגזר הציבורי והפרטי, בכנסת, בממשלה, בדירקטוריונים ובהנהלה בכירה. למעשה, נשים מהוות 62% מהעובדים אבל רק 44% מהדרג הבכיר, שיעור המנהלות במשק עומד על 38.4%, שיעור המנכליות במשק 12.2%. במגזר הציבורי רק 24% נשים בדרגות ניהול בכירות.

במצב הזה שבו מראש פחות נשים במשרות ניהוליות בכירות ולכן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות נכנסנו למשבר הקורונה וכך מצאנו את עצמינו ללא נשים/בייצוג חסר לנשים בשולחנות החשובים ביותר לניהול המשבר כולל בקבינט הקורונה , מצב שללא ספק הוביל לקבלת החלטות לא מייטבית (סליחה על חוסר הצניעות אבל בכל שולחן שיושבות בו נשים מתקבלות החלטות טובות יותר, יעילות יותר והגיוניות יותר). 

אלימות נגד נשים

הנושא השלישי שהושפע מאוד לרעה בעקבות הקורונה הוא האלימות כלפי נשים. הנושא הוא כואב במיוחד לרקע מקרי הרצח שהתפרסמו רק בשבוע האחרון בבאר שבע ובחיפה ולרקע דברי ההבל של נציגי הליכוד וימינה בועדת החוקה שעסקה השבוע באלימות כלכלית כלפי נשים. 

 19 נשים נרצחו השנה על ידי בני זוגן, 17 מאז פרוץ משבר הקורונה במרץ, מתוכן שתיים בשבוע האחרון.  במרץ- אפריל היתה עליה של 17% בתלונות למשטרה על אלימות לעומת השנה שעברה, באפריל – מאי עלייה של 122% בפניות למוקד משרד הרווחה על אלימות במשפחה וכתוצאה מכך תפוסה מלאה חריגה במקלטים לנשים נפגעות אלימות. סיר הלחץ הכלכלי שמלווה בסגרים הופך להיות סיר לחץ נפשי ובמקומות בהם הכל היה רע ומתוח עוד קודם מתפרצת אלימות קשה. ניתן לומר שמגיפת הקורונה הפכה את את האלימות כלפי נשים בישראל למגיפה. 

צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

אז אחרי שפרטתי את גודל הקטסטרופה אני רוצה להיות אופטימית כי יש דברים שניתן לעשות באופן מיידי.  אנסה למקד את הפתרונות האפשריים לדברים רלוונטים לקורונה ומיידיים יחסית ולא ללכת עכשיו לפתרון ה”קל” של יישום תוכניות עתיקות שהממשלה קברה:

בראש ובראשונה, להפסיק את מודל החל”ת ולעבור למודל הגרמני שמאפשר עבודה במשרה חלקית. מהלך כזה ישפר מאוד את המצב ויעזור להחזיר למעגל התעסוקה 31% מהנשים שעובדות במשרות חלקיות. למודל הגרמני יהיו עוד הרבה השפעות חיוביות על מצב האבטלה ועל המשק, אבל אנחנו עוסקים כעת בנשים, כל השאר זה בונוס.  

דבר נוסף שיכול לעשות שינוי משמעותי הוא פתיחת מסגרות חינוך עד כיתה ד’ לעובדות חיוניות ובפרט לאמהות חד הוריות – מהלך כזה הוא דרמטי מבחינתן. לרופאים ואחיות משרד הבריאות דואג למסגרת לילדים, אבל לעובדת סוציאלית? עובדת שירות הביטחון? לצוותי הוראה שצריכים להיות כל היום בבית בזום? 

חשוב מאוד לעסוק בהסברה ויידוע מעסיקים ועובדות לגבי זכויות בתקופות מוגנות במגוון שפות, למשל באמצעות קמפיין ממשלתי, ולתגבר את המענה שניתן במשרד העבודה ובנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בנושאים הללו. 

אחרי כל זה ומעל הכל מוטלת על הממשלה חובת טיפול בגברים אלימים, פיקוח צמוד עד להרחקתם המידית מחיי הקורבן, ותקצוב מלא של התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים. כל עוד הממשלה לא תמלא את חובתה בעניין הזה מחיר הדמים יעלה, אנחנו כבר לא בשלב האזהרה, אנחנו במלחמה וכרגע הממשלה (נכון לדיון אתמול בכנסת על אלימות כלכלית) נלחמת נגדנו ולא איתנו.

הציפיות שלי מותאמות למציאות, בחודש שעבר פורסם שצרפת תכפיל את חופשת הלידה לאבות בתשלום החל מהקיץ הבא מ 14 יום ל-28, מחקרים מראים שגבר שלוקח חופשת לידה מעורב יותר בהורות, נוטה לחלוק יותר את מטלות הבית ובנות הזוג נוטות להזדקק פחות לתרופות נגד חרדה. צרפת מובילה את המהלך הזה בשיא תקופת הקורונה, גם שם יש משבר כלכלי, גם שם הקשב נמצא במקום אחר, אבל יש מי שהבין שזה מהלך חשוב בעיקר בעת הזאת. אנחנו לא שם. אנחנו רחוקים מאוד, צריכים להתקדם עקב בצד אגודל, צריכים לרתום את הגברים למאבק ולוודא שיהיה להם ברור שזה מאבק חברתי  גם שלהם, ולא מאבק של נשים בלבד. ובעיקר אנחנו. הנשים. צריכות לדבר, לבלוט, לשמש דוגמא, לא לחשוש להתקדם, לא לפחד להילחם על שלנו כי ליד כל אחת מאיתנו צומחות נשים קטנות, הן מסתכלות עלינו ואנחנו מסמנות להן את הגבול. 

בשביל אותן הנשים שהיום הן ילדות, אנחנו חייבות וחייבים להבטיח שנפרוץ את כל המחסומים, בשביל הילדות האלה אנחנו נילחם שרק השמיים יהיו הגבול. 

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..