fbpx
בית » main » האמון בנתניהו צונח, בעיקר בקרב מצביעי ליכוד

האמון בנתניהו צונח, בעיקר בקרב מצביעי ליכוד

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה: 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה והאמון בנתניהו ירד בקרב מצביעי כל המפלגות. הירידה החדה ביותר נצפתה דווקא בקרב מצביעי הליכוד (מ-83% ל-55%). 61% מהישראלים מביעים חשש לעתידם הכלכלי ושיעור המביעים אמון בראש הממשלה בהקשר לקורונה כיום עומד על פחות מ-30%. אלו רק חלק מנתוני הסקר, “ישראל בימי קורונה 10” שערכו פרופ’ תמר הרמן וד”ר אור ענבי במרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה

פרופ’ הרמן: “נתוני הסקר מראים על עלייה של ממש הן בחשש מהידבקות והן בחשש הכלכלי. “גל שני” של המחלה מורגש היטב ברחבי הארץ, מספר המובטלים מזנק שוב. התוצאה היא תחושה רווחת בציבור שהמשבר אינו מתקרב לקצו ושהקברניטים המנווטים את הספינה אינם יודעים לאן וכיצד. התוצאה – המגובה בנתונים חד משמעיים – היא קריסה באמון הציבור באישים ובגופים האמונים על טיפול במשבר הקורונה”.

על מנת לנסות ולהבין את תחושות הציבור הישראלי כלפי תפקוד הממשלה במשבר הקורונה הוצגו למרואיינים שש מילים המבטאות רגשות שונים, שלוש רגשות חיוביים (שביעות רצון, אמון, גאווה) ושלוש רגשות שליליים (אכזבה, כעס, ניכור). נמצא כי שיעור מי שביטאו רגשות שליליים (74.5%) עלה בהרבה על שיעור מי שביטאו רגשות חיוביים כלפי הממשלה ותפקודה במשבר (15%). התחושה השכיחה ביותר הייתה אכזבה, בה בחרו כמעט מחצית מהישראלים (45.5%), אחריה כעס (22%), ובמקום השלישי ניכור (7%). כאמור, מיעוט בלבד ביטאו רגשות חיוביים כלפי הממשלה: שביעות רצון (7%), אמון (7%) וגאווה (1% בלבד).

“בפעם הראשונה מדדנו בסקר זה את עוצמת הרגשות (לא העמדות) כלפי הממשלה. מצאנו כי מרחב הרגשות השליליים עולה בהרבה על מרחב הרגשות החיוביים. ממצא מעניין במיוחד, ומדאיג במיוחד מבחינת הממשלה והעומד בראשה הוא שאפילו בקרב מצביעי הליכוד, ולא כל שכן אצל מצביעי המפלגות האחרות, יש רוב למי שרגשותיהם כלפי הממשלה הם שליליים”.

הסקר “ישראל בימי הקורונה 10” נערך כאמור על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 9-12/7/2020, רואיינו 621 איש ואשה בשפה העברית ו-156 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לנתוני הסקר המלאים. 

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..