fbpx
בית » על סדר היום » ההקבלה בין הפגנות לתפילות: לא יותר מאחיזת עיניים פוליטית

ההקבלה בין הפגנות לתפילות: לא יותר מאחיזת עיניים פוליטית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
בימים של סגר שאליו נכנסנו ערב חגי תשרי ושאותו מבקשים להחמיר רגע לפני יום הכיפורים – יום השיא השנתי הבלתי מעורער בתפוסת בתי כנסת בישראל – לא מפתיע כלל שהשיח הציבורי והפוליטי סובב סביב נושא התפילות

מה שהיה יכול להיות מפתיע לעומת זאת, זו ההקבלה העקשנית שנעשית בימים האחרונים בין תפילות לבין הפגנות, רק שבמקרה של סגר שעולים ממנו בעיקר ניחוחות של אינטרסים פוליטיים, סגר מלא סתירות פנימיות, החלטות תמוהות ושינויים ותהפוכות, ההקבלה הזאת לא רק שאינה מפתיעה כלל, אלא שהיא מכוונת, מכוונת מאוד אפילו ויש לה מטרה אחת ברורה.

קל מאוד להזדהות עם הקולות שזועקים “הפגנות מותר ובתי כנסת לא?”, זה קל במיוחד בערב יום הכיפורים, כאשר רבים מאיתנו שלא רואים בית כנסת מבפנים כל השנה, מעוניינים לקיים את הגיחה השנתית שלנו לשם. ההקבלה מתחילה כאשר מגדירים הפגנה ותפילה כ “התקהלות” ועל הפגנות כעל המקבילה של הישראלי החילוני לתפילה של היהודי הדתי וההפך. אבל האמת היא, שזה ממש לא אותו הדבר.

צילום: יערה די סגני

ההשוואה בין הפגנה המתקיימת באוויר החופשי, בדרך כלל תוך כדי תנועה מתמדת, לבין עמידה בין ארבע קירות בית הכנסת, עם חלונות סגורים ומזגן, באותו מקום למשך זמן ממושך, היא לא השוואה נכונה. בית הכנסת הוא גורם שהופך את ההשוואה הזאת לבלתי תקפה בעליל, מתי אפשר להשוות? רק אחרי שהוצאנו את התפילה החוצה, לאוויר החופשי, כמו ההפגנה.

הבדל מהותי לא פחות הוא במשחק המספרים: תפילה לא מחייבת התקהלות. עדיף לקיימה במניין, אבל אפשר לקיים אותה גם ביחידות. נכון שתפילה מרובת משתתפים היא נעימה יותר, עוצמתית יותר, אבל מלבד זאת, אין משמעות למספר המתפללים. תפילה והזכות לקיימה לא נפגעות מכך שמספר המשתתפים בה מוגבל ולכן, אם מאפשרים תפילה מוגבלת במשתתפים ובאוויר החופשי, אין פגיעה אמיתית בזכויות המתפלל.

צילום: פלאש 90

הפגנה לעומת זאת, היא משחק הסובב סביב מספרים גדולים. עוצמתה נשאבת ממספר המשתתפים ולא במקרה קיים תמיד מאבק בין צידם של המפגינים שמבקשים להציג מספר גבוה של משתתפים לצד שכנגד, שממעיט במספרם, זורק אמירה מזלזלת בסגנון “כולה רבע מנדט” וטוען בלהט שהמפגינים הם בודדים, מייצגים מיעוט שבמיעוט, חסרי משמעות ולא באמת מייצגים משהו.

הפגנות חשובות למפגינים באותה מידה שתפילות חשובות למתפללים ובמדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית אסור בתכלית האיסור לפגוע לא בזכות המחאה ולא בזכות הפולחן, אלה קווים אדומים שפשוט אסור לחצות, אבל כאן מסתיימת ההקבלה בין השניים והניסיון לכרוך אותם יחד הוא לא יותר מאחיזת עיניים שמטרותיה פוליטיות בלבד. אותה אחיזת עיניים לא רק שפוגעת בזכותם ההפגנה, אלא גם מעמיקה את הקרע בעם ומייצרת קונפליקט בין היהודית לדמוקרטית (או כדבריה של מירי רגב, “ המתח בין היהודים לישראלים מתחדד”

בשעות האחרונות נשמעים דיווחים עיקשים על מתווה חדש שמציע נתניהו המשווה בין הפגנות לבין תפילות. אלה וגם אלה יוכלו להתקיים רק בקבוצות של 20 ורק במרחק של 1,000 מטר מהבית. המשמעות, כמובן, היא שאנשים יוכלו להמשיך להתפלל, כי אין קושי בתפילה בקבוצות של 20 איש ואין גם צורך להרחיק מהבית על מנת לקיים מצווה חשובה זו, אך לעומת זאת, כאשר מוטלת מגבלה מספרית וגיאוגרפית, זכות המחאה נפגעת אנושות. במקום הפגנות ענק מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה, נקבל קבוצות קטנות של אנשים במאות ישובים ברחבי הארץ שאף אחד לא יראה ולא ישמע. כך הורגים מחאה וזו, כמובן, בדיוק מטרתו של נתניהו. 

שלא יהיה לכם לרגע ספק, ההפגנות המתמשכות ומרובות המשתתפים בבלפור מטרידות את נתניהו עד מאוד. כל כך מטרידות שכבר חודשים הוא שוקד על בניית הנרטיב של אנרכיסטים אלימים ומסוכנים והפגנות שהן “מסיבות הדבקה”. הנתונים בשטח לא תומכים בנרטיב הזה. על פי נתוני ועדת הקורונה מיולי, מערכת החינוך היא מקור ההדבקה העיקרי האחראי על 29% מהמקרים ואחריו אולמות אירועים ובתי כנסת (17% ו-15% בהתאמה) ועד היום, אחרי חודשים רבים של הפגנות, אין בפועל תיעוד על אנשים שנדבקו בהפגנה.

אבל נתניהו, כמו נתניהו, לא נותן לעובדות להטריד אותו. את הנרטיב שלו הוא בנה ואת המפגינים הנחושים, פטריוטים אמיתיים, הוא הפך בעיני הציבור לאנשים מסוכנים. גם מצד התומכים במחאה כבר נשמעים קולות שקוראים להפוגה בזמן הסגר ולא קשה לנחש את השלב הבא: כתוצאה מכלל מגבלות הסגר, ובראשן סגירת מערכת החינוך ובתי הכנסת בחגים, תהיה ירידה בתחלואה ונתניהו יופיע על מסכי כל הערוצים בפריים טיים, עם אש של ניצחון בעיניים ויסביר בזחיחות אופיינית, איך הוא, הגאון האחד והיחיד, עצר במו ידיו את מסיבות ההדבקה המסוכנות והוריד את התחלואה. אל תשכחו להריע בקול כשזה יקרה כי זאת תהיה נקודת מפנה היסטורית בירידת המסך הסופית על הדמוקרטיה הישראלית.

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..