fbpx
בית » ארכיון כלכלה וחברה » בלי עבודה, בלי תקווה: בני דור ה-Z מובילים את המחאה נגד הממשלה

בלי עבודה, בלי תקווה: בני דור ה-Z מובילים את המחאה נגד הממשלה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
התופעה המעניינת ביותר בתנועת המחאה ההמונית נגד הממשלה – היא הצטרפותם של הצעירים בני דור ה-Z. למה זה קורה?

משהו חזק ועוצמתי קורה בחודש האחרון ברחובות: צעירים רבים, נחושים ואנרגטיים הצטרפו למחאה נגד מדיניות הממשלה, ונדמה כי קידומת הגיל הממוצעת של רבים מהמפגינים צנחה ל-2. אלפי צעירים יוצאים מדי מוצ”ש להפגין בגשרים במסגרת הפגנות הדגלים השחורים, מגיעים לתמוך בעצמאים בגן צ’ארלס קלור, נוסעים להפגין ליד ביתו של השר לביטחון פנים אוחנה, לביתו של נתניהו בקיסריה ובעיקר – ל’רייב’ קולני במיקום הלוהט ביותר: מעון ראש הממשלה בבלפור. אחת הסיסמאות הבולטות במחאה: “דור שלם דורש עתיד”, מסמלת יותר מכל את תחושת התסכול, אי וודאות והרצון בשינוי. אם היה מי שקיווה שהמחאה תדעך באותה מהירות שבאה, אך כמו שזה נראה כרגע משבוע לשבוע המחאה רק צוברת תאוצה. השיא עוד לפנינו. 

מחאת הצעירים. צילום: מאיר אליאל רבינוביץ'

את הסיבות מדוע דור שכונה עד היום בהתנשאות “דור מפונק” או “דור של לייקים ברשתות החברתיות” יוצא להפגין בכל הכוח דווקא עכשיו, אפשר לתמצת לשלוש: כישלון הממשלה בשתי משימות החירום הלאומיות של התקופה האחרונה: ניהולה הכושל של המערכה הבריאותית במשבר הקורונה ובעקבותיו אופן ניהול המשבר הכלכלי, שפגע ברבים מהם באופן אישי. במקביל מציינים רבים מהם כי קיימת אצלם תחושה חריפה של אובדן אמון ומיאוס מהתנהלותה המנותקת של הממשלה בכלל ושל ראש הממשלה בפרט. בקיצור, הם יצאו לרחובות כי נמאס להם. 

נתונים רשמיים שפורסמו בשבועות האחרונים, חושפים את התשתית לבעירה של הדור הצעיר, בעיקר של דור ה-Z. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיעו לידי ח”כ עידן רול (יש עתיד – תל”ם), עולה כי מספר המובטלים הצעירים עד גיל 27 שהיו זכאים לקבלת דמי אבטלה בין החודשים מרץ – מאי 2020 – עמד על 202.8 אלף, כחמישית מכלל מקבלי דמי האבטלה.

דו”ח של שירות התעסוקה מגלה כי כמחצית מהמובטלים כיום – הם צעירים בני פחות מ-34. שיעור הצעירים שאינם עובדים או לומדים בישראל – גבוה מרוב מדינות ה-OECD, וקיים חשש שמגמה זו אף תתעצם. עורכי הדו”ח מזהירים כי קיימת סכנה שצעירים משכבות חלשות כלל לא יצליחו לחזור לשוק העבודה. עפ”י סקר נוסף שנערך בהתאחדות הסטודנטים כמחצית מהסטודנטים שיצאו לחל”ת אינם זכאים לדמי אבטלה, מה שאומר שעשרות אלפי סטודנטים (70-100 אלף על פי הערכות) נקלעו למצוקה כלכלית קשה בתקופת הקורונה.

לצעירים הללו אולי אין משכנתא או ילדים קטנים, אך רובם גם לא צברו חסכונות. אלה שאיבדו את מקור פרנסתם, איבדו גם את היכולת לשלם שכר דירה, ורבים מהם חזרו בלית ברירה לבתי ההורים, תופעה שלא נראתה בהיקפים כאלה במשך שנים.

מחאת הצעירים. צילום: אמהות שומרות

ירין כהן, תושב נס ציונה בן 24, הצטרף למחאת העצמאים שהתחילה בכנסת, הגיע להפגנות בכיכר רבין וצ’ארלס קלור ולבית רוה”מ בבלפור הגיע כבר מספר פעמים: “אני לא עצמאי – זה נכון, אבל אני חושב שאנחנו מוקפים בחברים ובמשפחה עצמאיים שקשה להם. יש לי הרגשה שכל מה שעושים בצמרת של הממשלה זה לדאוג לעצמם. הם לא עברו ברחוב וראו את הכאב של האנשים. בנס ציונה נסגרו בקורונה 4 בתי קפה, כמעט לא נותרו בתי קפה בעיר. כואב לי הלב. יש לי חבר, בעלים של סושיה, שביטל פתיחת עסק נוסף בגלל המצב. אני שואל את עצמי, מה לעזאזל מדינת ישראל עושה? דוחקת אנשים לפינה? זה לא סוד שלא שמים על העצמאים. הדרייב שלי הוא סולידריות, אני לא חייב להיות בעל עסק כדי לתמוך באנשים אחרים. אני צריך לתת להם כתף”.

“בתור צעיר אני מרגיש תחושה קשה ואמיתית של יאוש וחרדה. גם חברים שלי נמצאים ביאוש ובמחשבות מה יהיה. אני חרד למענק שמגיע לי, כדי שיהיה לי מימון לתואר. יש הרגשה ששום דבר שנאמר – לא מובטח. לא יודעים מה יהיה מחר בבוקר. אף אחד לא שומר עלינו. זה לא עניין של ימין או שמאל – כולם מיואשים והברירה שלי כצעיר להגיד: או שאני מיואש ממורמר, או שאני נוסע לרבין, צ’ארלס קלור ובלפור. אין לי פריבילגיה לוותר. אני לא רוצה לוותר על העתיד שלי. האנרגיות בבלפור מרגשות אותי – מה שיש שם הוא אחר. אני הולך וחוזר עם תקווה”. 

“הייתי רוצה להגיד אמירה קצת כואבת שקשורה ליאוש מהעובדה שיש לנו ראש ממשלה מושחת ולא ערכי. מה שהוא מנסה להגיד לנו זה – תראו אני מושחת ושקרן אבל כולם מושחתים ושקרנים. אומרים – המצב לא טוב אבל כולם כאלה. הדור שלי לא זוכר מה זה מדינה בלי נתניהו. גם אני מכיר את נתניהו כל החיים. הוא הרגיל אותנו עם הדרך שלו, ובשביל הצעירים – אם ראש הממשלה מושחת – אין למי להאמין. זה מה שהם מכירים. מה שאני הכי רוצה שישתנה, זה שיהיה כאן מנהיג ערכי. אני מאמין שפוליטיקה היא מקום לשינוי, לכן יש סיכוי ויש תקווה. אני רוצה שאנשים יחזרו להאמין באנשים טובים ויאמינו שאנחנו יכולים לנהל פה מדינה אחרת, לא מושחתת”. 

האמירות הביקורתיות של ירין על מדיניות הממשלה, משקפות היטב את נתוני סקר שערכו מנו גבע, מכון ‘מדגם’ בשיתוף אייפנל והעיתון ידיעות אחרונות, על פיו 78% מהצעירים חושבים שהממשלה “מנותקת מהעם” (45% הסכימו מאוד עם האמירה הזו, 33% די הסכימו), 60% מזדהים מאוד או די מזדהים עם המחאות נגד הממשלה המתרחשות בשבועות האחרונים, ו- 50% לא אופטימיים בקשר לעתיד המדינה. 

בנוגע להערכת תפקודו של ראש הממשלה בטיפול במשבר הקורונה – 62% השיבו – רע מאוד, או די רע. 52% העריכו את תפקודו של בני גנץ, רוה”מ החליפי, בנושא זה – במילים רע מאוד או די רע.

מרבית הנסקרים הצעירים אמרו כי נפגעו כלכלית, במידה כזו או אחרת, בשל משבר הקורונה. 42% במידה מועטה, 26% במידה רבה, ו-14% במידה רבה מאוד. 6% ציינו כי פוטרו ממקומות עבודתם, 26% הוצאו לחל”ת, ו-30% ציינו כי הכנסתם נפגעה. 

ראש הממשלה נתניהו, העוקב אחר תמונות הצעירים המוחים נגדו ברחובות, מנסה בדרכים שונות לדכא את המחאה. מעבר לכינויי גנאי בנוסח “מפיצי מחלות” ו”חייזרים” הוא בחר לתקוף את יו”ר האופוזיציה, ח”כ יאיר לפיד, בטענה כי הוא “מעודד קבוצות של אנרכיסטים שמטרתן הפרת הסדר הציבורי וערעור יסודות החברה הישראלית”, הוא אף גזר גזירה שווה בין האלימות שהופנתה כלפי המפגינים לבין איומים לכאורה נגדו ונגד בני משפחתו. 

לפיד מצדו לא נשאר חייב והשיב: “נתניהו תקף אותי על זה שאני נותן גיבוי למפגינים. שיחסוך ממני. אני בהחלט נותן גיבוי למפגינים. בכל הכוח. אנחנו חלק מהם. אנחנו מאמינים בהם. מה שמדאיג אותי זה לא התלונות הקורבניות שלך על זה שמאיימים עליך, אלא מפגין שכתב לי שהוא נורא רוצה להצטרף להפגנות אבל פוחד שירביצו לו. הרי זה מה שרצית ביבי, שישראלים טובים ואכפתיים יפחדו לבוא להפגין נגדך. אז זהו, שזה לא יקרה. אנחנו נבוא, ועוד איך נבוא. נתראה בשבת על הגשרים“. 

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..