fbpx
בית » על סדר היום » מחאה נגד התבטאות של אברי גלעד על ילדים עם צרכים מיוחדים

מחאה נגד התבטאות של אברי גלעד על ילדים עם צרכים מיוחדים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
אברי גלעד: עובדי החינוך המיוחד “כל היום בריר, בנזלות”, ההורים: “מביש שזו הדרך להציג אותנו”

מחאת רשת של הורי ילדים בחינוך המיוחד על דברים שאמר הבוקר מנחה הטלוויזיה אברי גלעד. בתכנית ששודרה היום בערוץ 13, אמר גלעד: “צריך לדבר על החינוך המיוחד. אני מקבל עשרות פניות של מורים, מורות ועובדים בחינוך המיוחד. אף אחד מהם לא מוכן לדבר בפניו אבל הם אומרים: מה פתאום אנחנו חשופים? אנחנו באים במגע עם ילדים שאין שום אפשרות לשלוט בהם. אנחנו כל היום בריר, בנזלות, אנחנו מסתכנים סכנה גדולה. למה אנחנו ממשיכים לעבוד לכל הרוחות? אנשים מפחדים על החיים שלהם מאוד, מפחדים לדבר פן יפוטרו. עשרות פניות ביום אני מקבל ביום על העניין הזה”.

הדברים של גלעד עוררו סערה ותגובות רבות ברשת בראש ובראשונה על האופן שבו הוצגו הילדים, מה שלא הוסיף לתסיסה הקיימת ממילא בתוך המערכת של חלק מאנשי החינוך שאינם מוכנים לעבוד בתקופת הקורונה. מנגד, עומדים הורי הילדים המיוחדים, שמביעים חשש משינוי בסדר יומם של הילדים המיוחדים, ומדברים על המחיר הכבד ששילמו על הסגר הראשון בו גם מערכות החינוך המיוחד היו סגורות.

 

מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א׳ לזכויות יוצרים

נורית טופז, אמא לילדה מיוחדת כותבת בעמוד הפייסבוק שלה: “אשמח להציף את גלעד בעשרות הודעות של נשות חינוך שקמות כל בוקר עם חיוך בשליחות אותה הם לא רק בחרו ללמוד אלא בחור להוביל ולהיות חלק ממסע חיינו האינסופי. גם כאמא למיוחדת, וגם כאשת קהילה אני מורידה את הכובע בפני אנשי החינוך המיוחד והצוותים כל השנה. אני פונה מכאן לכל איש חינוך או צוות אשמח לסייע בכל שצריך כדי להעלות למודעות בכל חוסר או בקשה להתמגנות נוספת. אל תהדפו אותנו המשפחות לצד השני, אנחנו באותו צד!”, “אוכלוסיית הצרכים המיוחדים לא מסתכמת בריר ונזלות, מביש שזו הדרך שבה אתה בוחר להציג אותנו. נכון ישנם אלה שלא שולטים על הריר ולא יכולים לנגב את הנזלת אך הם משנים חיים לאלה שנמצאים סביבם”. 

“מי שבוחר להיות אשת.איש חינוך מיוחד יודע.ת שזה לא מסתכם במחברת או בחינת בגרות. זו שליחות שאין לה גבולות. מי שבוחר בדרך הזו יודע כמה השגרה חשובה. הקורונה לא תיעלם מחר וגם לא בעוד שנה לכן צריך לרתום אותנו ההורים לסייע במה שצריך כדי שתרגישו בטוחים ולא להפוך אותנו לצד השני. כולנו באותו צד”. 

טופז גם כתבה לגלעד באופן אישי: “איפה היית בסבב הראשון בו למעלה מחודש בלענו הכל בדמעות שורפות שירדו לנו למראה הכאב של ילדינו? איפה היית כדי לציין את הבוגרים והצעירים שהגיעו לאשפוזים אף לראשונה בחייהם בגלל הסגר הראשון? ביום הכיפורים היחידה שביקשתי ממנה סליחה זו הבת שלי. סליחה שלא הצלחתי להעלים את חוסר ההבנה. שלא הצלחתי תמיד לחסוך ממנה את חוסר הסובלנות מהסביבה. סליחה שלא הצלחתי עדיין לתקן הכל מסביב. אני רואה שהעבודה עוד רבה”. 

גיל יהושע דרייפוס אב לשני ילדים עם צרכים מיוחדים העלה תמונה שלו עם בנו וכתב: “תלך כפרה על הריר שיש לילדים עם היפוטוניה בחלל הפה. בתמונה – הילד המושלם שלי מרייר לי על הפנים”, והוסיף בתגובה: 

“הבעיה היא לא הנושא שאברי הציף, אלא איך שבחר להציג אותו. אם צריך להציג סוגיה כזו מוטב לומר ‘בחינוך המיוחד מציפים את החשש להדבקה עכב ילדים עם היפוטוניה בחלל הפה שמריירים ועלולים להדביק את הצוות. וגם לזה יש פתרון: כפפות לטקס”. 

צילום מסך מתוך הפייסבוק של גיל דרייפוס

שרון שוורץ מישקובסקי, אם לבן אוטיסט בן 16, כותבת בעמוד שלה: “בני הוא נער מטופל, שמלבד תקופות שפעת אינו מגיר נוזלי גוף כלל. גם לנערים שמפאת מוגבלותם יש קושי לשלוט על שרירי השפה, יש הרבה יותר מריר ונזלות. יש בהם בני אדם ויכולת ללמוד אותנו שיעור באנושיות, הקשבה והסתכלות מעבר למראה החיצוני”.

מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א׳ לזכויות יוצרים

“בתור ביולוגית אני יכולה להציע לכל המורות החוששות לעטות מסיכה וכפפות ולקחת טישיו, ללא מורא ולמשרד החינוך – לספק להן את כל הדרוש למיגונן, כי הן חשובות לי מאוד. המורה של בני ועוד רבות ונפלאות רואות את הילדים שלנו בכל יום, נהנות להגיד לעבודה ואלו שכותבות לך אולי צריכות לשקול הסבה”.

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..