fbpx
בית » על סדר היום » “הצפיפות בבתיה”ס בישראל גדולה ב-25% מרוב המדינות המפותחות”

“הצפיפות בבתיה”ס בישראל גדולה ב-25% מרוב המדינות המפותחות”

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
דו”ח החינוך של ה-OECD חושף נתונים מטרידים על מצבה של מערכת החינוך בארץ: צפיפות גדולה בכיתות, שכר נמוך למורים וניהול כושל. “לראש הממשלה לא אכפת, הוא עסוק רק בעצמו”, אומרת ח”כ אורלי פרומן (יש עתיד – תל”ם), בעברה מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, בהתייחסה לפרסום

דו”ח החינוך של ה-OECD חושף נתונים מטרידים על מצבה של מערכת החינוך בארץ: צפיפות גדולה בכיתות, שכר נמוך למורים וניהול כושל. “לראש הממשלה לא אכפת, הוא עסוק רק בעצמו”, אומרת ח”כ אורלי פרומן (יש עתיד – תל”ם), בעברה מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, בהתייחסה לפרסום.

דו”ח חדש הסוקר מגמות בתחום החינוך בהשוואה בינלאומית, חושף נתונים מטרידים על מצבה של מערכת החינוך בישראל. הדו”ח בחן שורה של תחומים, בהם הוצאה לאומית לחינוך, הוצאות ציבוריות ופרטיות, גודל כיתות, שכר מורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה. בין הנתונים שפורסמו: צפיפות גדולה בכיתות, שכר נמוך של המורים, פתיחה מוקדמת יחסית של מערכת החינוך בתקופת הקורונה, וניהול כח אדם לקוי.  

צילום: פלאש 90

כאמור, הדו”ח התייחס לעובדה כי ישראל היתה בין המדינות הראשונות שפתחו את מערכת החינוך. בתי הספר בישראל היו סגורים במשך תשעה שבועות בלבד – בהשוואה ל-12 שבועות בממוצע של מדינות הארגון. הארגון מתייחס לקושי להילחם בקורונה בתנאי צפיפות גבוהים בבתי הספר, ומטיל ספק ביכולת להפעיל את בתי הספר בצפיפות כה גבוהה בתקופת הקורונה. רק במדינות בודדות ב-OECD הצפיפות גדולה יותר מזו שבישראל. לשם השוואה – בקוסטה ריקה וביוון לומדים 17-16 תלמידים בלבד בכיתת בית ספר יסודי, באיטליה 18, בגרמניה, בארה”ב ובספרד – 21 תלמידים, ובטורקיה ודרום קוריאה – 23 תלמידים בכיתה בממוצע. בחטיבות הביניים הצפיפות גרועה עוד יותר. בישראל לומדים בממוצע 29 תלמידים בכל כיתה בחטיבות הביניים, לעומת 23 במדינות OECD, ו-21 באירופה. רק בצ’ילה, קולומביה, יפן וקוסטה ריקה הצפיפות זהה או גדולה יותר מאשר זו בישראל. 

מבחינת כח אדם, מהדו”ח עולה כי בישראל יש מספיק מורים כדי לנהל כיתות של 15 תלמידים בלבד, למרות ששכרם של המורים בישראל נמוך ב-5% עד 6% מעמיתיהם, אך במקום להשקיע בבינוי כיתות והקצאה מחדש של המורים במערכת החינוך בחר המשרד להשקיע יותר מ-2 מיליארד ש”ח בגיוס מורים לא הכשרה, השכלה או ניסיון כדי לסייע בפיצול כיתות לימוד קיימות. הקשיים בנושא כח האדם נגרמים מכמה סיבות – ניהול לקוי של כוח האדם, סיבה נוספת היא שבישראל מתקיימים לימודים בימי שישי, אך שבוע העבודה של מורים כולל רק חמישה ימים. בעיה נוספת היא ריבוי זרמי החינוך – החרדי, הממלכתי דתי, הממלכתי, הערבי, שיוצרת פערים ומקשה על ניהול כח האדם של המערכת.

ח”כ אורלי פרומן (יש עתיד – תל”ם) ובעברה בכירה במשרד החינוך הגיבה לממצאים: “היום פורסם עוד דו”ח חמור של ה-OECD בנושא מערכת החינוך בישראל. הכיתות בישראל עדיין מהצפופות מבין המדינות המפותחות, ההשקעה בתלמיד היא מהנמוכות בדירוג, ולא פחות חמור – בקטגוריית שכר המורים ישראל מדורגת באחד המקומות האחרונים. הנתונים לא חדשים ולא מפתיעים, אבל לראש ממשלת ישראל זה פשוט לא אכפת, הוא עסוק מדי בעצמו. התייאשנו מהסירוב וההתחמקות מאחריות. במערכת החינוך בישראל יש לבצע שינוי אמיתי, החל מחינוך ציבורי חינם מגיל לידה, דרך התאמת המערכת למאה ה-21. יש לקדם תכנית ארוכת טווח המתמקדת במשאב החשוב ביותר של מערכת החינוך – אנשי החינוך”. 

כתבות נוספות
קודם
הבא
אולי יעניין אותך גם..